|
תחום המשפט המנהלי בישראל הוא אחד התחומים המעניינים והמגוונים ביותר בעולם המשפט. המשפט המנהלי עוסק בהתמודדות של אזרח מול גופים מנהלתיים וציבוריים, מועדות הבנייה שמאשרות את תוכניות הבתים שאנחנו בונים ועד לזכויותיהם של עובדים, אסירים, חיילים ומשפחות נפגעות טרור. מהתמודדות מול גורמים תקשורתיים כמו רשות השידור וחיוביה את הציבור ועד לעבודה משפטית מול רשויות מקומיות המחייבות אותנו במיסים על פי חוק.
למאמר המלא...
|
|
גוף מנהלי אינו מוסמך לבצע פעולה שהכוח שהוענק לה אינה מאפשר לה לעשותו. על פי הדוקטרינה תיבחן השאלה האם הרשות המנהלית פעלה על פי סמכותה או שמא חרגה מהמנדט שניתן על ידי המחוקק.
למאמר המלא...
|
|
המשפט המנהלי הוא חלק מהמשפט הציבורי, שענייננו מערכת יחסי גומלין - קבוצת כללים המסדירה את יחסי המנהל והפרט. מטרותיו - מחד, מתן סמכויות וכוחות לרשות ע"מ שזו תוכל לבצע את הפעולות אותן היא נדרשת לבצע, ומאידך הגבלת הקף הכוח והסמכויות ע"מ שלא ייווצר מצב בו יש שימוש מוטעה בכוח תוך פגיעה בפרטים. ע"כ נורמות המשפט המנהלי מצויות במדרג נורמטיבי גבוה מאלו של המשפט הפרטי ומחמירות יותר.
למאמר המלא...
|
|
ליקויי בניה הם כשלים הנדסיים המתגלים בפרויקט בניה. ליקויי בניה הם נושא משפטי נפוץ מאד. בתי המשפט עמוסים בתביעות שונות בנושאי ליקויי בניה, ולחברות העוסקות בביקורת איכות בנייה יש עבודה לא מעטה (ולפיכך הכנסות לא מבוטלות) מהערכות שווי של ליקויי בניה וחוות דעת לבתי המשפט. במאמר מתוארים ארבעה סוגים נפוצים של ליקויי בניה ודרכים להתמודדות.
למאמר המלא...
|
|
קרן גידור הינה קרן השקעות אקטיבית שיעדה העיקרי הוא להשיג תשואה חיובית (Absolute Return) ללא תלות במצב השוק, כלומר הן בתקופות של ירידות שערים והן בתקופות של עליות. היא נוהגת לשלב בין קניית נכס למכירה בחסר על מנת לצמצם סיכונים וגובה עמלות בהתאם לתוצאות בנוסף לדמי הניהול.
למאמר המלא...
|
|
שאלות השפיטות וזכות העמידה, אינם מופיעים בחוק אלא מהווים הלכות שיפוטית המבוססות, על ס' 15(ג),(ד) לח"י השפיטה ועל הלכות שהתפתחו מפסדי"ם, הם בבחינת כללי סף מקדמיים שיש לעמוד בהם כדי שבג"צ או ביהמ"ש מנהליים יושיט סעד לעותר, ראשית עלינו להבחין בין שתי הסוגיות: הראשונה היא שאלת זכות העמידה של עותר (שאלת ה"מי"), שבגינה נשאל, האם העותר, מתאים להגיש את העתירה?, סוגיה נפרדת היא שאלת השפיטות (שאלת ה"מה"), שבגינה נשאל, האם ביהמ"ש עשוי לדון לגופו של עניין בסוגיה שלפניו?
למאמר המלא...
|
|
מדובר בעילה חדשה יותר מהעילות הקלאסיות (שיקולים זרים, תום-לב וכו') והיא התפתחה בפסיקה בסוף שנות ה-70 ותחילת ה-80 בשני פס"דים חשובים: פס"ד דפי זהב ופס"ד ז'רז'בסקי. בעשור האחרון (מתחילת אמצע שנות ה-90 ועד היום) קיבלה עילת הסבירות מקום מאד מרכזי במשפט המנהלי ולמעשה הפכה להיות ה-עילה המרכזית של המשפט המנהלי הישראלי (מי שהוביל את המהלך הזה הוא הנשיא ברק שלמעשה בנה אותה במו ידיו).
למאמר המלא...
|